פר"ק
בית המשפט המחוזי מרכז
|
7131-07-11
27/12/2011
|
בפני השופט:
אילן ש' שילה
|
- נגד - |
התובע:
1. עו"ד ליאור דגן מפרק זמני 2. עו"ד עמית פינס מפרק זמני
עו"ד ליאור דגן עו"ד עמית פינס
|
הנתבע:
1. התאחדות לכדורגל בישראל 2. מס הכנסה ומיסוי מקרקעין 3. רשם העמותות 4. כונס הנכסים הרשמי
עו"ד משה אביבי עו"ד יעל בן משה עו"ד מירית כנרי עו"ד ענבל מנצ'ורי
|
החלטה |
זו בקשת המפרקים הזמניים של העמותה לניהול כדורגל בפתח תקווה - הפועל פתח תקווה (להלן: "
הקבוצה") נגד ההתאחדות לכדורגל בישראל (להלן: "
ההתאחדות"). המבקשים עותרים לביטול הפחתה של 9 נקודות ממאזן הנקודות של הקבוצה לעונת המשחקים הנוכחית, שהפחיתה ההתאחדות על פי הוראת תקנון היסוד שלה (להלן: "
התקנון"). ההוראה קובעת הפחתה "אוטומטית" שכזו ממאזן הנקודות של קבוצה שניתן נגדה צו פירוק, או שמונה לה מפרק קבוע או זמני. המבקשים עותרים גם להצהרה שההוראה האמורה שבתקנון חסרת תוקף ובטלה.
1.
רקע
הוראת סעיף 4ב' בתקנון, שאושר ברוב מוחלט של כל הקבוצות החברות בהתאחדות, לרבות הקבוצה דנן (ולמעט קבוצה אחת מהליגה השלישית), קובעת:
"
4ב. (א) קבוצה החברה בהתאחדות, אשר ניתן כנגדה ו/או כנגד התאגיד המנהל אותה צו להקפאת הליכים או צו פירוק או שמונה לה מפרק, ו/או נאמן ו/או כונס נכסים, בין במינוי זמני ובין במינוי של קבע, תחולנה לגביה ההוראות הבאות:
...
(3) ניתן צו במהלך עונת משחקים, יופחתו ממאזנה של הקבוצה באופן אוטומטי ומיידי 9 נקודות ליגה.
על אף האמור לעיל, ניתן הצו כאשר נותרו לקבוצה 10 משחקי ליגה עד לתום העונה או במהלך הפגרה, יופחתו הנקודות ממאזן הקבוצה בעונת המשחקים שלאחר מכן".
הקבוצה היא אחת הקבוצות הותיקות בישראל, המשחקת שנים רבות בליגה העליונה (כיום ליגת העל). הקבוצה הגיעה למצב של העדר יכולת פירעון, החליטה להתפרק, וביום 5.7.11 פנתה לבית משפט זה בבקשת פירוק. לבקשתה מונה תחילה מפרק זמני ולאחר מכן הוסף מפרק זמני נוסף - הם המפרקים שלפניי. בבקשת הפירוק ציינה הקבוצה כי חובותיה למס הכנסה בגין ניכויים עולים לסכום של כ
14,500,000 ש"ח, והוסיפה כי אמנם "
חוב זה נמוך בהרבה אולם בכל מקרה עומד על מיליוני שקלים".
2.
עיקר טענות המבקשים
:
המבקשים טוענים שההוראה נוגדת את דיני חדלות הפירעון ואף מטילה סנקציה עונשית, חריפה ואוטומטית, שאינה עולה בקנה אחד עם עקרונות הצדק הטבעי, שעל כן יש בהכללתה בתקנון משום חריגה מסמכות ההתאחדות.
המבקשים מציינים את מעמדה של ההתאחדות כגוף דו מהותי, הכפוף לכללי המשפט הציבורי, והחייב לפעול בסבירות, לנמק את החלטותיו, ובמיוחד לאפשר זכות טיעון וזכות ערעור עליהן. לטענתם היא לא עמדה בדרישות אלו. עוד המבקשים מציינים כי התקנון הוא "
חוזה לכל דבר ועניין" (ע"א 825/88
ארגון שחקני הכדורגל נ' ההתאחדות לכדורגל בישראל פ"ד מה(5) 89 בעמ' 106), ואין לו מעמד של תקנה בת פועל תחיקתי. הסנקציה שבתקנון היא שרירותית, עונשית וקיצונית, והפעלתה פוגעת קשות בקופת הפירוק ובנושים. הפחתת הנקודות עלולה לגרום לירידת הקבוצה מליגת העל, דבר שיפגע פגיעה דרסטית בערכו של הנכס המרכזי שבקופת הפירוק - הזכות לשחק בליגה זו. זכות זו, על מרכיביה השונים, מיועדת למכירה במסגרת הפירוק והפחתת ערכה גם תצמצם את מספר הרוכשים בכוח.
עוד המבקשים טוענים נגד נימוקי ההתאחדות שהטלת הסנקציה באה לאזן יתרון תחרותי בלתי ספורטיבי, הקם לקבוצה מ"שמיטת חובותיה" כתוצאה מהפירוק. אמנם הליכי פירוק מביאים למחיקת חובות מן העבר, אך זה כלל יסודי של דיני חדלות הפירעון ואין הוא ייחודי לקבוצות כדורגל. מכל מקום אין ממש בחששה של ההתאחדות בדבר האטרקטיביות של הליך הפירוק לקבוצות אחרות, אם תימנע ההתאחדות מהסנקציה שבהוראה.
לבסוף מנסים המבקשים לאבחן את החלטתה של השופטת (כתוארה אז) ו' אלשייך בתיק פש"ר (ת"א) 1753/05 (בש"א 22360)
מרדכי שלו נ' ההתאחדות לכדורגל בישראל (לא פורסם) (להלן: "
פרשת הפועל רמת גן"). באותה פרשה דחה בית המשפט טענות דומות שטען מפרק, אך לגישת המבקשים עובר לאותה החלטה לא נטענו הטענות כפי שנטענו בבקשה דנן, ומכל מקום אין ההחלטה בעלת תוקף מחייב.
3.
עיקר טענות המשיבים
ההתאחדות מתנגדת לבקשה. בפי ההתאחדות טענות סף באשר לאי מיצוי ההליכים במסגרת מוסדות ההתאחדות ושיהוי, וכן לחוסר תום לב בהגשת הבקשה. לגופו של עניין גורסת ההתאחדות שההחלטה בפרשת הפועל רמת גן מתאים לענייננו והנמקתה ראויה. ההתאחדות סבורה שאין ההוראה שבמחלוקת סותרת את דיני חדלות הפירעון, ואין בה לגרוע מזכויות הנושים. ההוראה נועדה לתקן את הפגיעה בתחרותיות וחוסר השוויון הנובעים מהליך הפירוק, והוראה דומה קיימת גם באנגליה. הפירוק נגרם עקב ניהול בלתי תקין של ענייני הקבוצה, כאשר למעשה הגדילה הקבוצה את סעיף ההוצאות בתקציבה (כגון לצורך רכישת שחקנים ותשלומים להם) מעבר ליכולתה הכלכלית. בכך יצרה הקבוצה לעצמה יתרון שהוא יתרון ספורטיבי על פני קבוצות אחרות.
ב"כ רשם האגודות השיתופיות וב"כ כונס הנכסים הרשמי תומכות בדרך כלל בעמדת ההתאחדות.
4.
דיון והכרעה
בתום שמיעת טענות הפרקליטים הגעתי למסקנה שדין הבקשה להידחות.
א. ההחלטה בפרשת הפועל רמת גן, שבכול הכבוד מקובלת עליי ובה התשובה לטענות המהותיות של המבקשים. גם באותו עניין ביקש מפרק קבוצה להורות על בטלות הוראת סעיף 4ב בתקנון, ועל אי חלותה על הקבוצה שפירק. כך הוחלט: